אין מקרים רבים בהם עומד סיפור מעניין ביותר מאחורי השחקנים והקשר שלהם למשחק אך משפחה שלמה שמשחקת ובראשה האמא אשר לאחרונה נכנסה לתפקיד מנהלת קהילת ה - CS של Vgames זה בהחלט סיפור שכזה.
Vanilla מספרת לנו בראיון קצר על החיים כגיימרית, כאמא, החיבור ביניהם והמקרים שמאחורי המקלדת בינה לבין שאר השחקנים בבית.
ש: ספרי בקצרה על עצמך לקוראים שאינם מכירים אותך...
ת: שמי הילה, אני אם לארבעה בנים : עדן בן 18 , ירדן בן 17, קורן בן 15 ואראל בן 11 .
אנחנו גרים באילת וכולנו משחקים CS .
במקצועי אני מנהלת שיווק ולאחרונה מוניתי למנהלת קהילת CS1.6 שלVgames משחקת CS לסירוגין כ – 4 שנים אבל היכרותי עם המשחק כ – 10 שנים.
ש: כיצד התחלת לשחק CS ?
ת: את המשחק הכרתי אצל אחיין שלי בבית (OldClipper - סגן מנהל הקהילה), שני בניי, שהיו אז בני 7 ו- 8, ישבו שעות לידו וצפו בו. כמובן אחרי שכנועים לא רבים קניתי את חשבון הסטים הראשון לבית ומאותו היום – חגיגה . שני הבנים שלי יושבים כמו "זומבים" מול המסך, בכלל לא מתייחסים אליי, פשוט לא שומעים אותי, בזמן שאני שוטפת את הבית , מגיעה ליד הרגליים שלהם במחשב.. אין.. לא מרגישים, לא רואים, לא מתייחסים, לא זזים! בהתחלה שנאתי את המשחק הזה, לא הבנתי מה כל הזמן הכל חוזר על עצמו, מתחילים, הורגים, דם, מתים ושוב מתחילים ושוב ושוב .. יום אחד, הבן שלי אמר לי:" בואי תשחקי קצת – תלמדי – זה כיף– כמו שאומרים: "If you cant beat them, join them"
מאותו יום ועד היום – אני ב – CS
ש: איך את מצליחה לחלק את הזמן בין עבודה, משפחה והגיימינג?
ת: באופיי אני מאוד אקטיבית.
יש ימים שאחרי שהילדים יצאו לביה"ס אני מספיקה לנקות את הבית, לבשל ארוחה בשרית,
לטפל בכביסות (הילדים מגיעים הביתה לאחר ביה"ס כמו לבית מלון).
יש ימים שאני רצה בבוקר כמו רוח סערה , הבית תוהו ובוהו, הילדים נאלצים לאכול איזה קורנפלקס או כריך בצהריים ואז כשאני מגיעה מחכות לי כל העבודות שלא עשיתי בבוקר... J
מגיעה לעבודה בשעה 9:00 לערך עד 17:00 . מ-17:00 ועד 22:00 הזמן מוקדש לילדים, לחברים, למשפחה וכמובן לפעילויות חברתיות אחרות.
למחשב אני מגיעה בשעה 22:00 לערך ועד חצות .בחצות אני נכנסת ל – facebook
בימי חמישי, לרוב אני יוצאת לבלות עם חברים.
ש: מאחורי כל כינוי עומד תמיד איזה סיפור קטן. מה הסיפור של Vanilla ?
ת: אני אתחיל בזה שאני לא אוהבת וניל בכלל. אני מעדיפה לגמרי שוקולד על וניל ללא ספק.
הניק שלי תמיד היה: "H" וכשרציתי להירשם ל –Vgames בלתי אפשרי היה להירשם לניק עם אות אחת. זה אילץ אותי בצער רב להחליף את הניק שלי.
חשבתי על שם עם המילה הילה ואם תאמרVanilla תוכל לשמוע את השם הילה בסוף
אז זה סתם מצא חן בעיניי ומכאן נולדה ונילה . J
ש: איך אתם מסתדרים במשפחה כשחקנים מבחינת זמן מחשב, זמן משחק וכו'?
ת: יש לנו חמישה חשבונות "סטים" וכרגע רק שלושה מחשבים (היו לנו חמישה מחשבים).
בהתחלה זה היה איום ונורא, הילדים ישבו שעות ליד המחשב ולא עשו כלום עם החיים שלהם
אז.. ראיתי איך הזמן מתבזבז להם, עוברות שעות והם "תקועים" במחשב ושתקתי .
מנסיון, למדתי שכשמגבילים ילד מלעשות משהו שהוא אוהב הוא פשוט עושה אותו יותר.
מסתבר שלשתוק היה הכי נכון לעשות כי אחרי זמן מה ועד היום הם התעשתו ולמדו לחלק את הזמן שלהם בעשייה של הכול . כולל חברה, תחביבים, לימודים, מחשב, בילויים וכו'.
לעדן וירדן לכל אחד מהם יש מחשב משלהם ושני בניי הקטנים ואני מתחלקים במחשב אחד כשבעצם להם יש את המחשב כל שעות היום עד 22:00 .
אני לא מגבילה אותם בזמן משחק או בזמן מחשב . כמה שבא להם... כי הם למדו לאזן את
כל שעות היום שלהם במיצוי מוחלט של כל שעה הן בתחום המחויבויות שלהם והן בתחום ההובי שלהם. (יש חוק אחד: שיעורי בית לפני מחשב).
ש: כאמא לילדים שגם משחקים, כיצד אתם מסתדרים מבחינת הגבול שבין יחסי אמא וילדים לבין יחסי שחקנים במשחק?
ת: יש גבול ברור.
יש בינינו חברות מדהימה שלא קיימת בהרבה משפחות. בראש ובראשונה אנחנו חברים טובים.
יחסי אמא – בן מוצלחים ביותר כי יש לנו חוק :" לא אומרים לא" ואז הם עושים והם
מקבלים הכול בגבול האפשרויות של כולנו כמובן.
במשחק אין "פרוטקציות" – הייתי אדמין והבן שלי קיבל באן ממני על התנהגות לא הולמת. שני הגדולים שחקנים מעולים ובכל הזדמנות אני מקבלת איזה טיפ טוב כדי שאשחק טוב יותר (זה לא ממש עוזר כי נראה לי שלעולם אשאר (
ש: ספרי על סיטואציה מצחיקה שקרתה לכם ביחד הקשורה לתחום הגיימינג.
ת: יש מלא סיפורים מצחיקים אבל אשתף אתכם באחד: שעות הערב , ארבעה מאיתנו במשחק אחד, כל אחד בחדרו. ברקע: " לכי מהלונג", "בוא מהסטיירז", "אני ב – B" כל הבית צעקות משחק ואז, ירדן צועק לי :" בואי כבר אני ב –B " כולי סומכת עליו רצה , מדלגת, מקפצת לכיווןB ואז ירדן בשקט בשקט יוצא מאחוריי ב –T-BASE ו.. דוקר אותי. אתה יודע מה קרה באותו רגע ? כל הבית צרחות וצחוקים J.
והאמת.. שדי נעלבתי. J
עוד משהו נחמד..
כשאני הולכת לאסיפות הורים בביה"ס – הילדים מחכים בשער כדי לראות מי זו "ונילה"
מחכים מחויכים, חלקם סתם סקרנים לראות אותי, אחרים ממש מושיטים לי יד להיכרות J
ש: את נכנסת לתפקיד מנהלת קהילת ה – CS בויגיימז, מה התוכניות שלך לעתיד הקרוב?
ת: בראש ובראשונה אני מתחילה בהיכרות עם הקהילה, בלהקשיב להם, להבין איפה הבעיות ומה הרצונות שלהם ומפנימה. אני מאוד משתדלת לתת מענה לכולם וזה קשה ביותר אבל עם הזמן אני אשתדל לשנות עד כמה שניתן על מנת שרוב הקהילה תהייה מרוצה.
אני נמצאת רק שבוע בתפקיד אבל אני מרגישה שדברים זזים:
בשלב הראשון העלינו שישה שרתי מועדונים – ועדיין עובדים על שיפורם .
העלינו את שרת הגאטרים שלנו שהוא הצלחה בעיניי ומתוכנן לעלות שרת גאטרים נוסף.
ביום שבת מתחיל טורניר nightcup ובכל שבוע, מהשבת הקרובה יחלו טורנירים:
שבוע אחד nightcup, שבוע אחרי Tdc.
הפרסים לקבוצות הזוכות: שרת משחק פרטי, עכברים, פאד עכבר לגיימרים ועוד..
כמו כן, מטרתנו לגלות שחקנים חדשים, בעלי יכולות משחק גבוהות , לעודד אותם להקים קבוצות ובעצם לקדם אותם הלאה עד לאליפויות ארציות ואף עולמיות. השחקנים המוכשרים שבעצם נאתר יתקדמו הלאה ל – ESL ומשם.. השמיים הם הגבול.
להמשך הראיון עברו לדף הבא ...
תגובות
אחלה ראיון, אחלה שאלות, תשובות מעניינות :]
חחח אני לא מסוגל לדמיין את אמא שלי משחקת CS ועוד נמצאת במעמד ציבורי בתחום D:
אבל כל הכבוד לך שאת מצליחה לשלב ככה וכל הכבוד לילדים שלך שהם מקבלים את זה בצורה יפה כל כך
המצב עצמו ממש הזוי משפחה שלמה שמשחקת סיאס כולל האימא זה חלום/סיוט/פנטזי ה תלוי למי.
אני אישית לא הייתי רוצה שההורים שלי ישחקו סיאס וכד' לא שזה רע.
בהצלחה לך בהניהול הקהילה או מה שנישאר ממנה אני כבר לא ממש פעיל במשחק אין למה אם באמת תעשי שינוי וכל הטורנירים וההבטחות יקויימו הרבה שחקנים יחזרו אני מבטיח.
שוב פעם בהצלחה וח"ח.
איזה תותחית באמא שלי חחחחחחחחחחח!!!!!!!!
כל האמהות מגיעות למשחק כדורגל של הבן שלהם,
ואת מגיעה ללאן פארטי.
תחשבו על זה:
אחד הילדים עושה PCW עם הקלאן שלו, פתאום מישהו מתנתק.
"חכה שניה אני קורא לאמא שלי תפרק את כולם" חחחחחחחחח.
יותר קל לתת לבן אדם אחראיי כמוך לנהל את הקהילה!
אחלה רעיון טוב שנתתם לנהל קהילה כמו ויגיימס למישהו אחראי
אין להורים שלך סקילים
אישה משכמה ומעלה.
מצפה ממנה לגדולות ואני יודע שהיא מסוגלת.
בהצלחה הילה :]
ניר - כמו תמיד כתבה לענין לגמרי.
אני כבר מכיר את הילה ולמדתי לעבוד איתה ולגלות שהיא לא סתם שחקנית CS אלא שעומד בן אדם רציני ומשקיע מאחורי השם, אימא, מנהלת ושחקנית.
ניר, יופי של כתבה, ניכר כי האתר חוזר לפעילות חיובית וטובה.
שתי שאלות שאני בכל אופן חיפשתי בראיון ולא מצאתי הן למה היא נכנסה כמנהלת דווקא עכשיו, ולאור ההיסטוריה של ויגיימס עם טימי בראשה (הוא עדיין שם?), מה גורם לה להאמין שהיא באמת תקבל גב כלכלי לכל השאיפות שלה, בניגוד לכל מי שהיה שם לפניה?
יש סיבה מדוע השאלות האלה לא נשאלו.
הסיבה היא שהתשובה לדעתי ידועה ולכן השאלה מיותרת בראיונות מהסוג הזה.
ניצן עדיין מנהל את ויגיימז והתקציב שניתן זה מה שיש - עכשיו מה שקורה זה שלומדים לחיות עם זה.
חלק יאהבו את זה וחלק לא אבל זה מה שיש.
מנהל שייכנס לויגיימז ויפתח פנטזיות בלי קשר לתקציב ששמים לו על השולחן פשוט ייפול, יפרוש, יתאכזב (בחר אתה את המילה המתאימה).
להיות עם רצון לשפר ואולי ללחוץ להגדלת התקציב זה רצוי וחשוב מאד ומנהל שלא יהיה עם שאיפה כזאת לא צריך לנהל אבל במקביל הוא גם צריך להיות ריאלי.
התשובה לשאלה הראשונה, "למה מישהי שמכירה את סצנת ה-CS כ-10 שנים ומשחקת 4, נכנסת רק עכשיו לתפקיד ניהולי בכיר, כשהקהילה במצב הכי גרוע שלה מזה שנים", לא ידועה לי.
בנוגע לשאלה השנייה, נראה לי שלא הבנת אותי. אני לא טענתי שהיא צריכה לשאוף לקבל תקציב, אלא להפך - לא לצפות לשום דבר. אדם ריאלי שעקב אחרי הקהילה בשנים האחרונות יודע שאין לו מה לחפש בויגיימס תחת ניצן. 95% (אם לא יותר) מהאנשי הצוות שעבדו בויגיימס בשנים האחרונות (רובם ילדודס), עזבו את ויגיימס בטונים צורמים.
אם המנהל החדש של קהילת ה-CS בויגיימס היה פעם נוספת ילד בן 16, לא הייתי כותב שום דבר. מקסימום חושב לעצמי "here it goes again". אבל כשאדם מבוגר לוקח את התפקיד, בהחלט יש סיבה להרים גבה.
היא היתה ממקימי NSA וניהלה שם במשך המון זמן.
אני מת פה... XD
דבר שני, משחקת ביחד עם הילדים שלה CS, מחקים לה בדרך באסיפות הורים, ראסמי הייתי מתאבד אם אמא שלי הייתה משחקת CS ואני לא יודע איך לא אכפת להם ועוד הם זורמים עם זה עכשיו במקום להגביל תילדים שלה גם היא מכורה למשחק.
הנה הויכוח הישן חוזר.
אבא שהולך עם הילד שלו למשחקי כדורגל וצועק כמו איזה חיה מהספארי (במקרה הטוב) זה אחלה אבא שבעולם.
משום מה הקהילה הישראלית מכניסה לעצמה, וזה בא דווקא מהגיימרים, שמי שמשחק הוא משועמם חסר חיים ומי "שנגמל" הוא אחד שגילה את החיים הטובים.
בעולם המערבי ממוצע הגיל של הגיימרים עלה לקרוב ל - 40.
זה חלק מהתרבות העכשוית בדיוק כמו לשחק כדורגל, פוקר או לגלוש.
יש כאלה שאוהבים פעילות ספורטיבית ויש כאלה שאוהבים פעילויות רגועות יותר.
אני עובד בתחום הים והגלישה ואני רוצה להגיד לך שאחד הדברים היפים ביותר זה לראות הורים שגולשים יחד עם הילדים שלהם (זה גם הכי משתלם לילדים כי ההורים משקיעים בקניית ציוד טוב כל הזמן
אני משחק ואני לא הכנסתי לעצמי לראש את מה שהכנסתה כל עוד את שניהם ולא יושבים כל היום על המחשב, במקרה שלהם זה נשמע לי שכל הבית מסביב CS ורק CS אף שאני לא מכיר תמשפחה זה הרושם שהרעיון עשה עלי מהבחינה שהם משחקים ביחד ונקרעים בצחוק בגלל דקירה ומהעובדה שמחקים באסיפות הורים לראות מי זאת "VANNILA" ואין לי שום בעיה עם אנשים מבוגרים שמשחקים - להפך , הבעיה שלי היא שהיא משקיעה בקהילה שרבים ניסו להשקיע בה ולא הלך.
אם תקרא שוב את הראיון תבין כמה הרושם שקיבלת הוא לא נכון כאשר היא אומרת במפורש שהילדים שלה למדו מהר מאד למצוא את הדרך לחלק את הזמן שלהם בין לימודים, חברים וגם...CS
בדיוק כמו שהיא אומרת שהיא מוצאת את הדרך לחלק את הזמן בין עבודה, טיפול בבית ובילדים, החברים שלה ועוד וגם לשחק CS.